דף ראשי - עברית מפת האתר יצירת קשר גלריית תמונות לגירסה האנגלית - To English Version
אודות "הגלריה החדשה" תערוכה הרצה כעת בגלריה ארכיון תערוכות אמנים און-ליין סדנאות האמנים דיותות קישורים
בצלם, התערוכה (8.3.07)

 

 

זליג סגל | ורה גוטקינה | אולי בוקר | אנטולי בסין


הצלם האלוהי

תרגום לעברית :דר' אוריאל אדיב , Dr. Uriel Adiv

"שומא על כולם לאהוב את הדמות האנושית
את זו של עובד האלילים, של הטורקי וגם של היהודי
במקום משכן הרחמים, האהבה והחמלה
שם גם תשכון השכינה." 1

כשחזותו של עץ מגרה את הדמיון ליצור דימויי עצים, מהו אם כן מקור ההשראה שגורם לנו לשרטט את דיוקן האדם? האם רעיונות התקופה, האהבה, המדע, האופנה או הפוליטיקה משמשים כאן כזרזים? בעכשווי ותה, מגלמת עבודת האומנות תפיסה משלה, וכל דימוי מדרבן את יצירתם של עשרות דימויים נוספים בעקבותיו.

זליג סגל מצא פעם שלוש צורות שנחתכו ממזוניט לבן וצירפן לפסל שצורתו שרף מכונף. באופן דומה מייצגים גליל מגומי ובול עץ חרוך, שנאסף למחרת חגיגת ל"ג בעומר, את דמותו של השטן.
סגל אינו נוהג לבנות את פסליו בחופזה. פסל מתכת הקרוי "סכיזופרניה" כולל שלושה חלקים, כמיצגיו של המלאך, ולא שניים – כמיצגיו של השטן. החומרים מהווים עבורו את "הכול". סגל מקבל את השראתו מחפצים שהוא מוצא. לא-פעם, אין מתקיימת ביניהם שייכות חומרית. הוא מרכיבם זה לזה באופן מפתיע, תוך שהוא מעניק להם משמעויות חדשות ומשכנעות. כך נוצא אותו קסם מפתיע, המשרה עלינו תחושה של התגלות פנימית אודות "משהו" שאותו כבר אמורים היינו להכיר לפני ולפנים. שתי לולאות מתכת זהות מייצגות דיוקן מטפיסי של גרביטציה.

"לא אחדל מקרב נפשי,
וחרבי לא תיבש בידי,
עד שלא נקים את ירושלים
באדמותיה המוריקות של אנגליה." 2

חרבו של אולי בוקר היא המצלמה, שאיתה הוא לוכד את הבבואות האלוהיות את בבואותיה של ירושלים.

"עליך לשוב ולהפוך לעם הארץ
לשוב ולהביט בשמש בעיני הבור
לראותה בבירור ולהבינה מתוך המשמעות הנובעת ממנה." 3

ייתכן שהוא תר אחר חייהם החרישיים של רחובות העיר. ושלא יהיה ספק: ירושלים עבורו היא נקבית.

הגם שאנטולי בסין מצייר עירום במשך כל חייו, עבודתו מופשטת בעיקרה ונטולת תסמיכים שגרתיים. כל שניתן לראות הם קווים, חללים וצבעים. צבעיו, שטרם נראו כמותם בעבר, הם נטולי שם. הקווים מייצגים מתח עז.

"דומה ששני הפכים
נסמכים האחד על השני, כפי שגבר
נסמך על אישה, היום על הלילה, הדמיון."


1 מתוך: ויליאם בלייק (1827-1757), "הדמות האלוהית".
2 מתוך: ויליאם בלייק, "מילטון".
3 מתוך: ואלאס סטיבנס (1955-1879), "הערות לכתיבת מבדה עליון", "היה זה דבר מופשט", חלק VI.


על המציאות. זהו מקור השינוי.
חורף ואביב. מצמדים קרים מחובקים
כאשר פרטי הפרטים של תחושת גיל מגיעים בהמשך.
המוסיקה ניתכת כמשמעות על הדממה,
תשוקה בה אנו חשים, מבלי להבינה." 4

העירומים, שמעולם לא ערכו מיצג כלשהו, חייבים להתגלות כהפתעה עבור שניהם: הן עבור סוזנה והן עבור הזקן, המתבונן בה.

לאחר שניגשה ורה גוטקינה לצייר את דיוקנה העצמי על תבנית הדפסה תעשייתית, התקבלה – ממרחק מסוים – תחושה של בבואה לירית. הריחוק הזה נדרש כתוצאה מיראת הכבוד, שבה התייחסה האומנית להדפס הקיים. תמיד קיים מקום לדיאלוג שאינו פוסק, בין היוצר ליצירתו. את בסין היא מתארת כמלאך שאליו חוברו כמה כפתורים אמיתיים. מכיוון שכך, מתקבלות כמה נקודות אחיזה מציאותיות במקביל לכמות אדירה של אוויר צח החודר לתוך חלל ריק ולבין גליו של הקנבס הבתולי. דיוקנו של בוקר הוא חד וברור, ככל שניתן לצפות מדיוקנו של צלם. ההפשטה העיקרית טמונה ברעיון האדם.

"ההפשטה העיקרית טמונה ברעיון האדם
בעוד האדם המוביל הוא זה שמקדמה, מתוך מסוגלות יתר
ביכולת ההפשטה מאשר ביחידנותו,
פורה ועשיר יותר בכלל מאשר בשבריר." 5

לארבעת האומנים הישראליים, העובדים בשלוש מדיות שונות (ציור שמן, צילום ופיסול), מכנה משותף אחד: מכיוון שכולם גרים בירושלים, הם משתתפים בבניינהּ הלכה למעשה.


4 שם, שם, חלק IV.
5 שם, שם, חלק X.


זליג סגל

       


אולי בוקר

           


ורה גוטקינה

           

   


אנטולי בסין

       

 

לראש העמוד דף ראשי - עברית מפת האתר יצירת קשר גלריית תמונות לגירסה האנגלית - To English Version
 
      שלח דואר ל- baboo DESIGN