דף ראשי - עברית מפת האתר יצירת קשר גלריית תמונות לגירסה האנגלית - To English Version
אודות "הגלריה החדשה" תערוכה הרצה כעת בגלריה ארכיון תערוכות אמנים און-ליין סדנאות האמנים דיותות קישורים
נים לא נים - התערוכה (23.5.02)

 

 

כשבקר אמנות נפגש באמן-אמנות שלא על בסיס בקורת אלא, כמו במקרה שלפנינו, בתורת "מגיש", מתעוררות בעיות אתיות. אם נדמה את היחס שבין אוצר למגיש כיחס שבין בעל מסעדה למלצר, הרי שמבקר מסעדות בתחפושת של מלצר הוא מצב מפוקפק בהחלט. לפנינו מקרה שאינו נטול סמליות, האוצר אינו קיים כלל ועיקר. העיסה שלפנינו תעיד על הנחתומים ללא מתווכי ה"רשת" המקובלים - יזמי פרויקטים פרטיים וממסדיים מטעם, אוצרים, גלריסטים, מבקרים, סוכני מכירות ואספנים - שקמו על היצירה. בתערוכה שלפנינו שאלות הקונצפציה האוצרות ההעמדה וההמצגה הם מעיקרם חלק מהותי בתהליך היצירה, אברים פנימיים שמשתתפים במרכיבים שמבנים אותה והמהווים את שלדה.

נשאלתי השאלה אם כן, מה בכל זאת עושה כאן המבקר, ועוד בתפקיד של מלצר? את התשובה נוכל למצוא בקשת האפשרויות הקיימות בשורש הפועל העברי התנכי "לבקר", במרחב שבין "לסור אל" לבין "לבדוק ולחקור", אם נצרף את תוארי-הפועל המקובלים לפעולת הביקור, ביקור נימוסים- תנחומים-חולים וכו', ונשימם בביקורת האמנות הרי שזו תהייה פטורה מהחובה המלאכותית לעטוף כל אחד מהביקורים השונים הללו במסווה של חקירה ודרישה בין טוב לרע. ואולם, כפי שיתברר להלן, אף אחת מהאפשרויות הללו אינה מוצעת ע"י כותב שורות אלו. המבקר, המשמיט כאן את הקרקע מתחת לרגליו במכוון, עושה בתוך כך גם פעולה של השתלטות טכנית על אחת מחוליות היסוד של ה"רשת", האוצר, על מנת לרוקן אותה מתוכן. פעולה זו, נועדה להשיב את היצירה, לבעליה, כלומר לחלל הזה שבו היוצר והצופה נפגשים ללא מתווכים. שאר הדברים שלהלן אינם אל בבחינת האומר דבר בשם אומרו ומצפה לגאולה.

לפנינו משפחת אמנים, תרתי משמע. מלבד זיקות תרבותיות ואסתטיות נראות לעין הדיוט, קיימת בניהם גם קרבת דם ממש. ואולם את קרבת הדם הגיניאולוגית בחרו האמנים שלפנינו כקונצפט מרחיב ולא מצמצם, כמשפחתיות ולא כשבטיות. בראש ובראשונה הדבר בא לידי ביטוי ביסוד הגעגוע למשפחת האמנות ההיסטורית בכללה, והערגה אליה טבועה עמוק בבסיס תפיסת עולמם. אלו כאן, הגעגוע וערגה, אינם ריאקציה נפחדת או נוסטלגיה לעלום שחלף, אלא מנוצלים ככוח מניע, כאנרגיה היולית הטבועה ביצירה האמנותית לדורותיה. במובן זה, העשייה שלפנינו היא תוצאה של תנועה נלהבת לכל כיווני המרחב והזמן, החומריים והתרבותיים, הנתונים לקבוצה בתוך מערכת יחסים מורכבת בין רוח לחומר, בין מקום לזמן, בין יוצר ליצירה, בין אמנות לאומנות ובין איש לרעהו.

מכך נובע שלא תהה זו תערוכה קבוצתית אלא תערוכה של קבוצה, לא עבודות אחת ליד השנייה אלא אחת עם ובתוך השנייה. לעומת זאת, אין מדובר כאן בוריאציות שונות על נושא "אחד" שיקלו באופן מלאכותי על המשימה, אלא להפך, אלה הם נושאים רבים ושונים מטבעם ששואפים ליצור אחד וביחד הרמוני ורב פנים. הבין-תחומית כאן אינה רק זו של הדיסציפלינות היצירתיות השונות, זו שהייתה כמעט לכורח המציאות ביצירה של ימינו, אלא גם בין-תחומיות של הרב-תרבותיות ושל הקטגוריות הפילוסופיות התרבותיות והקיומיות, "אני-אתה-אנחנו" רבים, שבתוכם אנו חיים ופועלים. הרב-תחומי התמטי והבין-תחומי החומרי ביצירה האמנותית של הקבוצה נתפסת בעיניהם ככורח/חובת השעה משום שהם מתחרזים לכאורה בניגודי מציאות, בגלובליזם טכנולוגי וכלכלי מחד שהתוצאה לא תהיה הומוגנית אלא הטרוגנית ממילא, תערוכת ביחד על מנת ליצור דבר חדש.

המפתח העקרוני שמאפשר, ואף מחייב אולי עמדה זו הוא הכורח שבהתנסות בתהליך היצירה עצמה יותר מאשר בנקיטת עמדה מראש ובאמצעות האובייקט האמנותי. אמנים צעירים אלה אינם חוששים להצהיר שיותר משהם יוצרים הם מתנסים בחדוות היצירה ובחדווה היוצרת. השאלות העקיפות שהם שואלים הן, כיצד זה שבתרבות שבה האינדיבידואליזם הוא צוו השעה, ולמרבה האבסורד כמעט הכרח כפוי, במבחן התוצאה רבות הן היצירות שנראות או מבטאות אותו דבר. דווקא אמנים צעירים אמורים להגיע לחופש, אך ניסיונם בקרב הקהילה היוצרת מראה שאין זה כך, ואולי אף להפך. האם מצב דברים זה נבע מכך שלהיות אינדיבידואל בתרבותנו המערבית, להיות "אתה" מבודד שכזה בתוך חברה של יחידים, חדל להיות אתגר והפך מזה זמן לטרור חברתי חדש? אין להוציא זאת מכלל אפשרויות. מכל מקום, מתוך ניסיונם הם למדים, שככל שעיקר המאמץ המושקע ביצירה הוא כזה שתהה זו יוצאת דופן בדרך של יציאה עקרונית מן הכלל, אזי האמביציה תראה לעין הרבה יותר גדולה מהתכנים המהותיים שבתוצאה. קיימת תמיד סכנה שהיוצר האינדיבידואל יהפוך לקופי-רייטר של עצם פרקטיקת האינדיווידואליזם.

ואולם כאמור, שאלה זו ואחרות נובעת מעבודתם המשותפת רק בעקיפין ולא מתוך איזשהו מניפסט ביקורתי. כל מעיניהם מופנים לחדוות ההתנסות שקושרת אותם ליצירה הגדולה של כל הזמנים. הדחף החזק והבולט שלהם שלא להשתעמם, בראש ובראשונה, אבל גם לא לשעמם חלילה הוא סוג של אתגר, תביעה עצמית לשבור את קובית הקרח הגלריאנית, פוזיציה ולא אופוזיציה, קונצפציה של נשיאה באחריות חברתית תרבותית ולא קריאת תגר או זריקת כפפה קונצפטואלית, כך למשל, שאלת השתתפותם בסצנה החברתית תרבותי המקומית נטולת מאמץ מיותר או נימוקים פורמליים, זו היא השתתפות ממילא, הנובעת מסך הכל הקיומי המקומי ללא מאמץ מגויס או מלאכותי.

אלברט סויסה


לפני שאני מתחיל לפסל אני נוהג לצייר הרבה. התהליך הארוך עד בלי די של הציור אינו נסיון להגדיר את המטרה האמנותית אלא הזדמנות לפרק את כבלי הפסיכולוגיזם, לצאת מן הקיפאון של הסבירות ולמצוא את עצמי בתוך סביבה נקייה ופתוחה להתהפכויות. או אז אני לוקח את החימר, את החומר של בעלי המלאכה, ומתחיל לעבוד. בגמישותו של החימר ישנה משמעות אירונית; הואבלתי צפוי ונוטה להתקיים על פי חוקי הגרוטסק. בתוך זה, לי נשאר להיות בעיקר קשוב וממושמע.

            

מקס אפשטיין, ל.ו.ס


בזיכרונותיי מילדותי נשארה מפת שולחן קבועה במבואת ביתם של סבתא וסבא. המפה הייתה עשויה מקטיפה בצבע בורדו, היא הייתה דהויה ושחוקה. כעת עולה בדעתי שהכתם החיוור הזה נשא בתוכו יותר מידע על חיי היומיום של סבתא מאשר חיי היומיום עצמם. כאשר אני עובדת עם הטקסטיל אינני מתכננת שום מטרה דקורטיבית, אף אינני מציירת. השתי המתוח הוא עצמו מקור המידע עבורי. אני מנסה אפשרויות, אחת אחרי השנייה, מתבוננת, קולטת רמזים, כל סטייה או קריאה שגויה משתיקה ומשבשת את המקור שבשתי. ולבסוף, התודעה, הגובלת בתחושה מיסטית, חייבת להגיע: החוט נשמע למקור, ואני מבינה את אשר אני עושה.

         

קטיה אויחרמן, ל.ו.ס


פעם צילמתי חתונה. אמנם לא נכחו בה מוזמנים רבים, אך פניהם לא היו פשוטות. צילמתי בהתלהבות רבה. לאחר מכן אמרה הכלה: "אני לא אראה תמונות אלו לאיש, כי כל אחד יבין שאמו של החתן סירבה להיכנס לאולם". אז הבנתי מה ברצוני לצלם: מצבים, אמוציות, ריגושים שמקורם הוא מחוץ לפריים. נמנום, חלומות בהקיץ, שינה - מספקים חומר צילומי לא פחות מרתק מאשר מצבי ערות. אני סומך על מצלמתי שאינה משקרת, היא חושפת עבורי את שאני מחפש, הופכת את האירועים היומיומיים, המקריים ואינם ניכרים לעין אנושית, להתרחשויות בלתי מקריות ובעלות משמעות בתוך הפריים.

               

בוריס אויחרמן, ל.ו.ס

 

לראש העמוד דף ראשי - עברית מפת האתר יצירת קשר גלריית תמונות לגירסה האנגלית - To English Version
 
      שלח דואר ל- baboo DESIGN