דף ראשי - עברית מפת האתר יצירת קשר גלריית תמונות לגירסה האנגלית - To English Version
אודות "הגלריה החדשה" תערוכה הרצה כעת בגלריה ארכיון תערוכות אמנים און-ליין סדנאות האמנים דיותות קישורים
אינברסיה - התערוכה (12.6.03)

 

 

לאוניד גוסין | אנדרי לב | זויה לוזינסקי | אינה פולונסקי | נטליה וולקוביץ-קוזנצובה


תערוכה זו היא אינסטלציה אחידה בנושא "גן עדן" שנעשתה על ידיי קבוצת אמנים ירושלמים צעירים. התערוכה מגשימה בצורה חזותית את מחשבתם של האמנים על זמננו, על האמנות ועל המציאות.

נושא התערוכה הוא מגדר הנושאים "הנצחיים". דווקא קנוניות של עלילה תמיד נתנה ונותנת אפשרות לאמן להציג את המוטו האסתטי שלו. כדי להשתכנע באמיתותה של הטענה הזאת מספיק להסתכל אחורה לאורך כל תולדות האמנות. כל מעשה שנעשה על ידיי אמנים אלה מסמן תופעה חדשה באמנות שכבר קיימת, אבל עדיין אינה מוגדרת. לשיטה האומנותית עליה מתבססות יצירותיהם של האמנים הייתי קוראת אינברסיה: מילולי- היפוך, העברה, מהלך הפוך.

המוטו של הקבוצה במקרה הזה - אסתטיקה של הריאליות החדשה, התואמת למציאות של העולם החדש. העולם, שבו אנחנו נמצאים כבר מזמן: עולם של דברים שהם חיקוי, תחליף, דברים שאינם, מה שהם נראים - מחלב סויה ומפרקים פלסטיים עד יצורים משובטים; העולם של מציאות וירטואלית. בריאליות החדשה הזאת נקלענו כולנו,ללא קשר לגיל, מין, דת וצבע עור וגם בלי רצוננו הסובייקטיבי. במהותה ,רוב האנושות- הם מהגרים מן העבר. רק חלק קטן של אנשים נותנים דין וחשבון ומעטים חושבים על כך שאין מנוס מתהליך הזה. רובם בעלי אשליות אופייניות למהגרים: אפשר לנהל את החיים בעולם החדש בחוקים של הישן ; במקרה הכי גרוע-אפשר לחזור. אומנם לאף אחד אין אפשרות לחזור לשום מקום. העולם השתנה והוא לעולם לא יהיה כמו שהיה - ללא קשר להתייחסות שלנו.

האמנים המציגים, מודעים לריאליות החדשה ומקבלים אותה כעובדה, ללא ציון חיובי או שלילי. הם עוסקים במה שאמנים עסקו מאז ומתמיד: הם תרים אחר היופי והאסתטיקה של המציאות שבה הם חיים. לא רק שניבם מתנערים מן העבר אלא מצהירים בפירוש: הנכס היחיד בידי האנושות הוא המטען התרבותי שנצבר במשך מאות בשנים, והשייך לכולם ללא יוצא מהכלל.
יתכן שעמדתם נובעת מניסיונם הממשי במעבר ממציאות אחת למציאות שונה בתכלית.

מהי אינברסיה?

  1. חומר גלם לאמנות בא לידי ביטוי באובייקטים שונים בהתאם למודל העולם הנשגב: גוף אדם יפה, העולם העליון והעולם התחתון; אובייקטים מוחשים ונראים לעין: נוף, טבע דומם ואחרים; עולמו הפנימי של בן אדם כולל את האמן עצמו. כל האובייקטים האלה היו הראשוניים.
    לאומנים- אינברסיסטים חומר גלם מתבטא בארט-יפקטים מהחיים של היום - הארטיפקטים האלה הם אובייקטים משניים, המחקים את המציאות: צעצועי ילדים שנעשו בתבנית, שיחזור ממוחשב של ממצאים ארכיאולוגים ויצירות אמנות אמיתיות. אפילו במקרה של נגישות למקור האמנים מעדיפים את חיקויו: העתק מתבצע לא מכנף אמיתית של ציפור אלא מכנף שהיה סרוג במיוחד ובמו ידיו של האמן. כך בניגוד ל ready made של דאדאיזם ו Pop Art נוצר חיקוי כפול - חיקוי של חיקוי. זה הגיוני: האמנות היא לא חיים, האמנות היא פירושם; ואם העולם מלא בחיקוים, כמובן גם האמנות מפרשת אותם.

  2. מתבקשת טענה סותרת ש ready made של Pop Art הוא גם פירוש ננסה לנתח את הטענה הזאת בהקשר לאינברסיה. Pop Art שהופיע בתחילת הציביליזציה החדשה, שם לב לתופעה שהתבטאה בכניסה לתרבות של מספר רב יותר של דברים מלאכותיים והוא הכניס אותם לאמנות Pop Art עסק במשוכפל והמוני - בניגוד לקריטריון אומנותי של העבר: ייחודי ועליתי. אינברסיסטים שחיים בשלב ההיסטורי הבא, עושים מעשה הפוך: הופכים דבר נדוש, משוכפל, תחליפי ליצירת אמנות ייחודית.

  3. היום מחשב לאומן הוא כמו עיפרון, מכחול או מספרים לגזירת חלקי קולאג', רק יותר נוח ומקל על העבודה. אפילו מבחינה דקדוקית המושג "גרפיקה ממוחשבת" הוא מושג שמהווה את המונח הטכני (כגון "ציור בצבע שמן", "אגרטל בסגנון דמויות אדומות" וכדומה) יכול להיות יגיע זמן שבו יגידו "גרפיקה של המחשב", כמו גרפיקה של דירר ( Durer ) לדוגמה, אבל זה בר יהיה סיפור אחר - תולדות האמנות של הרובוטים. ינברסיסטים לא מסרבים להשתמש גם ביכולות שנינתנו להם על ידי "הטכנולוגיות גבוהות". אבל הם מטילים על המכונה סוג לגמרי אחר של עבודה: השגת חומר גלם. את אומרת, במקום "לחטט" בזיכרונם - תהליך המוכר לכל אמן - אינברסיסטים מחטטים" בזיכרון של המכונה; שהוא יותר גדול ויותר אמין. ניין חשוב מאוד: האינטרנט , שהוא בבת אחת גם ספרייה ענקית , גם מוזיאון, וגם ארכיון, לא בארטיפקטים של מטען תרבותי והשימוש בו הוא אחד המרכיבים המהותיים של nversion Art . לאמן נישאר רק לתת משימה, זאת אומרת לדעת מה אתה מחפש לבחור ממה שמציעים לך. קיימת אפשרות גם ליצור במחשב את המודל של יצירה מידית. דובר רק על מודל,זאת אומרת "רישום " במינוח הקודם. מוצר סופי שהוא היצירה עצמה- וצר אך ורק ביד.

  4. מגיעה התפיסה החדשה "שיבת היוצר". בהתמדה הגבולית עם אובססיביות אמני רק יד - עקרוני מאוד; במקום "מות היוצר" של פוסט מודרניזם ני ,קשה וממושך כדי ליצור את פרי עבודתם. בניגוד לנטייההזרם החדש בוחרים בתהליך גברה בעשרות השנים האחרונות, לעשות את התהליך הפיזי של עבודת האמן כמה שיותר שוט. ך נעשו רוב היצירות המוצגות בתערוכה: שיחזור מונוטוני של פיקסלי מחשב בציור, הליך אחיד ומעייף של עברת קולאג' שהורכב במחשב למתכת ועיבודו לאחר מכן מכחול, ביציקת מתכת וכן הלאה; כנ"ל סריגת המודל. ינברסיסטים מייצרים לשימוש חד פעמי אפילו את התבנית שמיועדת לפי הגדרתה פונקציונאלית לשימוש רב. צד אחד, אומנות חוזרת לאמנות כעקרון בסיסי. צד שני- חל שינוי מוחלט בפירושו של אחד מהסמלים החשובים של מאה ה20: זמן ודדים בתועלת ,זאת אומרת מהירות היא חיובית/פרוגרסיבית, איטיות היא שלילית/רגרסיבית. אפשר לחשוב, שמאמצים כל כך רבים בתהליך עבודה הם מיותרים ובלתי מוצדקים: ישנם וריאנטים שבהם אפשר היה להקל על התהליך ותוצאה הייתה כאילו אותה תוצאה. יותר מכך, הקהל לא יודע מה קורה בסטודיו של האמן ובצדק לא לוקח את זה בחשבון כשהוא מעריך יצירה זו או אחרת. אבל קיימת שרשרת מגית: נשמתו של היוצר - חומר גלם - ידו של היוצר - יצירה - נשמתו של הצופה. כמובן הצופה לא חושב על זה ולא חייב לחשוב. גם האמנים עצמם המתייחסים כמעט בפטישיזם לאומנות שואפים לצורת ביצוע מושלמת, כמעט מכאנית, סטרילית. אבל אם ישנו סימן, אפילו אינו מורגש של עבודת יד כגון קו רועד, לא ישר; שקע מקרי, נגיעת מכחול לא מדויקת, טביעת אצבע - כל זה מתקבל על דעת הצופה לל.במודע או תת מודע ומשנה את תפיסת היצירה ב לשמחתנו, בן אדם אינו יכול להשיג שלמות של מכונה. משך זמן העבודה המושקעת ביצירה אל הוא תורם למסתורין של האמנות: דבר שנעשה במשך זמן רב סופג את הזמן ושונה מדבר שנוצר מהר.

  5. חברי הקבוצה עובדים בטכניקות וסגנונות שונים לחלוטין. הדבר המשותף היחיד, הוא דחייה מוחלטת של אסתטיקת כיעור ששלטה זמן רב. חוזרת אסתטיקה של יופי המחליפה את הכיעור.

  6. אכן, מולנו תחילת מעבר לשיטה אחרת באמנות התואמת למודל העולם שהשתנה. כמו כל אמנות של תקופת מעבר היא צומחת בתקופה הקדמה לה; משתמשת לא מעט במכלול האמצעים שקיבלה בירושה מהמאה ה-20 - ממודרניזם עד פוסט מודרניזם: שימוש בידע; ה.אסוציאטיביות; פלורליזם תרבותי וקבלת העבר; דמויות בעלות משמעויות רבות וכדו הדרך החדשה עדיין לא ברורה בוודאות במיוחד לקהל הרחב; עדיין משתמשים באלמנטים של שפה מקובלת על כולם. אבל הבסיס כבר שונה. למעשה, זה אחד מהמאפיינים העיקרים של אמנות תקופת המעבר שאינה מופיעה משום מקום אלא נבחרת ראות תחילתו של החדש במשהו בקפידה מהקיים. מסוגלים לזה רק אנשים בעלי יכולת מקובל וידוע היטב. במהותו של דבר שינויים דרסטיים באמנות שכל כך חיכו להם כבר התרחשו, אבל אף אחד לא שם לב אליהם. בינתיים אפשר לכנות אמנים רבים "אינברסיסטים". קודם כל עולה בזיכרון סידרת תמונות של סינדי שרמן Sex Picture (1992) . מבקרת מרגיט בר"מ כתבה:

    The image of the "fabricated", coldly clinical artificial body? the doll's animation". (Brehm, Margit.The body and its Surrogates. In: Cindy Sherman (cat), Museum Boijmans Van Beuningen, Rotterdam, 1996

    בניגוד לעבודות המוקדמות של האמנית אנו רואים כאן את כל המאפיינים של אינברסיה: שימוש במודלים סטנדרטיים, "מוצרי צריכה להמונים" והעברתם, חזרתם למסגרת תולדות התרבות והאמנות- (כגון: יהודית, דנאה); מורכבות של עבודה ויופי של סביבה, חוסר מוחלט של אירוניה פוסט מודרניסטית וכן הלאה. אמנים שונים משתמשים באינברסיה בלי להבין או ללא שימוש במונח. כדי לראות זאת מספיק לדפדף בכתבי עת לחקר אמנות של השנים האחרונות. זה קורה בכל תחומי אמנות. לא מזמן הודיעו על צילומי הסרט החדש "סולאריס". הסרט קובסקי.הוא גרסה אחרת של סרטו המפורסם של הבמאי הרוסי ארנדריי ט נא לשים לב: אין זה עיבודו לסרט של הרומן "סולאריס" מאת סטניסלב לם אלא גרסה חדשה של הסרט הקיים.
    אמנים ירושלמים שעבודותיהם מוצגות בתערוכה לא רק שמו לב אלא גם ניתחו את תופעה כי יצירתם כבר מזמן מתפתחת דווקא לכיוון הזה. כך נכנסה לאמנות שיטת הפרספקטיבה הישרה: לא לאונרדו המציא אותה, היא כבר תהייתה קיימת, אבל רק אצלו הייתה הברקה מהי הפרספקטיבה הישרה ומהי משמע הגלובלית. לאונרדו שם לב איך היא מתאימה אידיאלית לביטוי של השקפת העולם החדשה, והפך את הכלי הטכני לשיטה אמנותית. סזאן אף הוא שינה את האמנות של מאה ה-20. יצירתו צמחה מהאימפרסיוניזם: סזאן התבסס על הזרם הזה אבל שינה אותו בהתאם לעולם שהשתנה באותה עת. ונראה שכעת מתרחש אותו דבר.
מרינה גנקינה
אוצרת התערוכה

לאוניד גוסין

2002-2003 אינסטלציה. טכניקה מעורבת.

נולד ב- 1972, ויטבסק, בלו רוסיה. 1987-1991 - לימודי עיצוב קרמי במכללה,
ויטבסק. 1991 - עלה לישראל. 1992-1995 - שירות בצה"ל. 2000 - סיים
האקדמיה לאמנות "בצלאל",מחלקה עיצוב קרמי וזכוכית.

תערוכות יחיד:
2000 - כוחות משיכה, מוזיאון חיפה, מוזיאון הימי הלאומי.

תערוכות קבוצתיות:
2000 - הביאנלה הראשונה לקרמיקה. מוזיאון ארץ ישראל רמת אביב.
1800 - 2001 מעלות צלסיום. גלריה הוראס ריכטר, יפו עתיקה.
2002 - מצבים לבנים. גלריה לעיצוב חנקין, חולון. הביאנלה השניה לקרמיקה. מוזיאון ארץ ישראל, רמת אביב.

פרסים:
1999 - פרס הצטיינות בתחום עיצוב המוצר ע"ש אייזקסון, האקדמיה "בצלאל".
2000 - פרס הצטיינות ע"ש בלומנטל, האקדמיה לאומנות "בצלאל".

         


אנדרי לב

נולד ב- 1974, לנינגרד, רוסיה. 1991-1993 - למד בלנינגרד באוניברסיטה, מחלקת מכאניקה ומתמטיקה. 1999 - סיים את אקדמיה לאמנות "בצלאל", מחלקה לאמנות.

תערוכות קבוצתיות:
דיוקן עצמי. גלריה של מרכז קו-ארט, ירושלים.
2001 - אמנות של ציפורים. גלריית מרכז קו-ארט, ירושלים.

         


זויה לוזינסקיה

נולדה ב- 1977, רה''מ. גרה בירושלים. 2001 - סיימה את אקדמיה לאמנות "בצלאל", מחלקה לעיצוב קראמי וזכוכית.

תערוכות קבוצתיות:
2000 - אנחנו כבר לא סטודנטים. גלריה של מרכז קו-ארט, ירושלים.
2001 - 2002 מוצג מיוחד. מוזיאון הארץ, אגף הזכוכית, רמת אביב.


אינה פולונסקי

נולדה ב-1968, קייב, אוקראינה. 1990 - עלתה לישראל, גרה בירושלים.
1999 - סיימה את אקדמיה לאמנות "בצלאל", מחלקה לעיצוב קראמי וזכוכית.

תערוכות קבוצתיות:
2001 - דיוקן עצמי. גלריית מרכז קו-ארט, ירושלים.
          אמנות של ציפורים. גלריית מרכז קו-ארט, ירושלים.

פרסים:
1996 - פרס קרן שרת, בצלאל, ירושלים.
1997 - פרס רוזנבלום, בצלאל, ירושלים.
2001 - פרס רוטשילד, לונדון.

         


נטליה וולקוביץ- קוזנצובה

נולדה ב1955-, מוסקבה, רוסיה. 1985 - סיימה את מכון לאמנות ע"ש סוריקוב,
מוסקבה, רוסיה. 1992 - עלתה לישראל, גרה בבני-עייש.
1991 - חברה באיגוד האמנים הסובייטים. 1994 - חברה באגודת הציירים והפסלים בירושלים.

תערוכות יחיד:
2002 - הקבלה. בית האומנים, ירושלים.
2001 - בהשראת רמברנדט ואחרים. מוזיאון אשדוד.
2000 - מיללניום-פלוס. ג'.או. גלריה לאמנות וזהב. חיפה.
1998- ג'.או. גלריה לאמנות וזהב. חיפה.
1998- מחזור וקצב. תיאטרון ירושלים.
1997 -1998 מלאכים - תערוכת רישומים ניידת, אשדוד.
1997 - נפילה למעלה. בית האומנים, ירושלים.
Bamberger House - 1996 , רנסבורג, גרמניה.
1995, 1996 גלריה אפרת, תל-אביב.
1993 - "נבון", גלריה ומרכז אמנות, נווה אילן.

תערוכות קבוצתיות:
2000 - אמנימנטה. תיאטרון ירושלים.
2000 - בפורמת גדול. מרקז הקונגרסים ביולאומי, ירושלים.
2000 - למראית עין. גלריה הסדנה לאמנות, יבנה.
1996 - נשים בלי עטיפות. תערוכה מכוות 75 לנעמן.
1995 - תערוכה אומנים עולים מצטיינים, גלריה "עמליה ארבל", תל-אביב.
1994 - תערוכה "מקבילים" במסגרת פרויקט "ארט-פוקוס", מרכז הקונגרסים בינלאומי, ירושלים.
1994 - תערוכה חברים חדשים, בית האומנים, ירושלים.
1983 -1992 השתתפה בתערוכות עיקריות ברוסיה.

פרסים:
1994 - מלגה ממשרד התרבות, שלזביג-גולדשטיין, גרמניה.
1996 - פרס ע"ש שושנה ומרדכי איש-שלום.

   

 

לראש העמוד דף ראשי - עברית מפת האתר יצירת קשר גלריית תמונות לגירסה האנגלית - To English Version
 
      שלח דואר ל- baboo DESIGN