דף ראשי - עברית מפת האתר יצירת קשר גלריית תמונות לגירסה האנגלית - To English Version
אודות "הגלריה החדשה" תערוכה הרצה כעת בגלריה ארכיון תערוכות אמנים און-ליין סדנאות האמנים דיותות קישורים
צרפת מארחת - התערוכה (25.3.04)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אוצרת: מרי שק

אמנים:
רות ברבש RUTH BARABASH - ישראל
מיונג אוק האן MYUNG OK HAN - דרום קוריאה
פלורנס לזר FLORENCE LAZAR - סרביה וצרפת
אלינה ברוטרוס ELINA BROTHERUS - פינלנד
גסטון דמאג GASTON DAMAG - פיליפינים
לדאן שאהרוק נאדרי LADAN SHAHROKH NADERI - אירן

בתמיכת שגרירות צרפת בישראל- המכון הצרפתי בתל-אביב

מאז ומעולם, פאריס היא מוקד משיכה לאמנים מרחבי העולם, המתמזגים בה מבלי לאבד את זהותם. שישה אמנים ממדינות שונות החיים ועובדים כיום בפאריס יציגו לראשונה בישראל את עבודותיהם בגלריה החדשה בירושלים.

אמנים אלה יצאו לכבוש אופקים חדשים וביקשו להעשיר את עצמם באמצעות הזרות של הסביבה
החדשה, ללא יכולת או רצון להתנתק משורשיהם. לכל אחד דרך משלו לטפח זכרונות על ילדות,
מולדת, משפחה או שפה. רות ברבש רדופה עדיין מראות מלחמה אף שחיה הרחק מישראל כבר 20
שנה. לדאן שארוק נאדרי שקועה לחלוטין בילדותה באיראן. פלוראנס לאזאר קושרת עצמה לעברה
באמצעות מעורבות פוליטית יומיומית בארץ מוצאה. גסטון דמאג עושה שימוש בסמלים
אתנוגראפיים של תרבות המוצא שלו ככלי ליצירת עבודותיו העכשוויות. מיונג אוק האן משמרת
בעבודותיה את האופי המופנם והמדיטאטיבי של תרבות אסיה. אלינה ברוטרוס, האירופית מכולם והמהגרת ה"טריה" ביותר, שקועה עדיין בעיצומו של תהליך ההגירה.

התערוכה נולדה בעקבות הזמנתה של האוצרת, מרי שק, על ידי ממשלת צרפת למפגש עם עולם האמנות הצרפתי. הקשר בין הגירה ואמנות הוא תחום המחקר שבו היא עוסקת ומכאן שנמשכה באופן טבעי לאמנים מארצות מוצא שונות.

המוטיב של "פאריס כצומת של זהויות שונות ומשונות" מקבל כמובן מימד מיוחד במינו כאן בישראל, ארץ הגירה מובהקת. ארבעה אמני מיצב יגיעו במיוחד לישראל ובהם האמנית מאיראן.

חדוה שמש
אוצרת הגלריה החדשה


"באמנות אין זרים..." קונסטנטין ברנקוזי (1992)

"אין מקום בעולם שעדיף להיות בו זר מאשר צרפת. דווקא משום שלעולם תהייה שם שונה ולא מקובל. תזכה להיות נשוא להערצה: תמשוך תשומת לב, ידברו עליך, ישנאו אותך או יעריצו אותך או שניהם גם יחד (...) לבסוף, כאשר הזרות שלך תהפוך חריג תרבותי - אם, למשל, תוכר כמדען דגול או אמן גדול- האומה כולה תספח את ביצועיך ותאמץ אותם אל חיק הישגיה הבולטים ביותר. (1)
האמנים המציגים בתערוכה וו הם כולם "זרים", רובם ככולם לא נולדו בפאריס, אך כולם בחרו לחיות בה. יש שבאו ללמוד בה, יש שבאו להציג ואחרים הגיעו מסיבות אישיות או משפחתיות.

אין זו התקופה הראשונה בהיסטוריה שפאריס מושכת אליה אמנים זרים. כבר בתחילת המאה שעברה הם נהרו מכל עבר כדי לקחת חלק בחיי האמנות התוססים שנוצרו בה. עיר זו, רוויית מיתוסים ורומנטיקה,הייתה לאורך שנים אבן שואבת לאמנים מרחבי העולם.

מסתבר שאפילו בעולמנו זה, חסר הגבולות כביכול, שבו אמנים נודדים ללא קושי ממקום למקום, החיפוש אחר הזהות הראשונית נותר למרות הכול בעל חשיבות עליונה. הוא מהווה את מסלול האותנטיות של האמנים, או כמאמר קטלוג התערוכה "פאריס. תחנת ביניים" שנערכה שם בשנת 2000: "כיום, הגדרת עצמך על פי זהות מסוימת, משמעותה יותר ויותר תהליך של בחירה, בניית המסלול שלך במו ידיך" (2). ברוח הגלובליזציה של ימינו מותר סוף סוף להתגאות במקורותיך ולמצות אותם באופן מלא, אפילו במדינה "מארחת". מושג ה"אחר" הולך ומאבד את משמעותו המקורית, שכן בסביבה משתנה ללא הרף כולנו "אחרים" באיזשהו מקום.

הקשר לזהות הוא נקודת הקישור בין כל האמנים האלה. כולם יצאו לכבוש אופקים חדשים וביקשו להעשיר את עצמם באמצעות הזרות של הסביבה החדשה, אך לאיש מהם לא הייתה יכולת או רצון להתנתק משורשיהם. לכל אחד מהם דרך משלו לטפח זיכרונות על ילדות, מולדת, משפחה או שפה. רות ברבש רדופה עדיין מראות מלחמה אף שחיה הרחק מישראל כבר 20 שנה. לדאן שאהרוק נאדרי שקועה לחלוטין בילדותה באיראן. פלורנס לזר קושרת עצמה לעברה באמצעות מעורבות פוליטית יומיומית בארץ מוצאה. גסטון דמאג עושה שימוש בסמלים אתנוגראפיים של תרבות המוצא שלו ככלי ליצירת עבודותיו העכשוויות. מיונג אוק האן משמרת בעבודותיה את האופי המופנם והמדיטאטיבי של תרבות אסיה. אלינה ברוטרוס, האירופית מכולם והמהגרת ה"טרייה" ביותר, שקועה עדיין בעיצומו של תהליך ההגירה.

למעשה לא מדובר כבר בזרים, אף שזו לא פעם תחושתם, אלא בישויות שהיו להן חיים מלאים בעבר והחליטו לערוך בהם שינוי. החזרה הזו לאחור דווקא מסייעת להם לסלול לעצמם דרך חדשה,לבנות לעצמם עתיד, לשנות את מעמד המהגר שלהם ולגבש לעצמם זהות חדשה. אפילו אם האופנה כיום היא גלובליזציה, יש חשיבות רבה לכך שכל אחד יכבד את עברו הוא על מנת להיטיב ולכבד גם את האחר. המהגר מתפתה לא פעם למחוק את זהותו הראשונית על מנת להקל על אימוצה של זהות חדשה. ואולם, דווקא הקשר לשורשים נותן למהגר את הכוח להתגבר על מעמדו כ"זר". פרויד מסביר שהזר נמצא בתוכנו. כשאנו נלחמים בזר או נמלטים מפניו, אנו למעשה נלחמים בתת-מודע שלנו. פרויד מלמד אותנו בעדינות לגלות את הזר שבתוכנו. זו אולי הדרך הטובה ביותר להימנע מלרדוף אותו במקום אחר (3).

עולם האמנות מגלה כיום יותר פתיחות כלפי השונה והזר. יותר ויותר אירועי אמנות בינלאומיים מתקיימים בעולם ויותר תרבויות לוקחות בהם חלק ומגדילות בכך את שדה הביטוי האמנותי. עולם האמנות הוא פחות שיפוטי במובן זה, שכן תוכן היצירה ואיכותה הם בסיס הדיאלוג עם הצופה ולאו דווקא מוצאו של האמן. באופן פרדוכסלי, ככל שהאמן שונה יותר כך גדלה השתייכותו לעולם ה"גלובלי". זרמי ההגירה הגלובליים הם תופעה חיובית שהופכת את החברה לרב-תרבותית.

גיוליה קריסטבה מסבירה שצרפת הופכת לפסיפס והיא ממשיכה לקבל לחיקה אזרחים חדשים שאינם מוותרים על מאפייניהם הייחודיים. בצרפת זו של תחילת המאה ה-21 נגזר על כל אחד להישאר הוא עצמו ובו בזמן להפוך לאחר. אל לו לשכוח את תרבות המוצא שלו, אך מקומה עלול להצטמצם עד כדי מצב בו לא רק תדור בכפיפה אחת עם תרבות הסביבה, אלא אף תחליף את מקומה לסירוגין. (4) אצל האמנים דווקא השונות היא המכנה המשותף ואף שמתקיים עירוב תרבותי משמעותי, תרבות המקור נותרת נקודת המוצא המרכזית, הודות ללגיטימיות שתרבויות רחוקות נהנות ממנה כיום.

מטרת התערוכה הזו היא להראות עד כמה הפכה פאריס לצומת של זהויות שונות ומשונות, החושפת תערובת תרבותית מרתקת. הנושא מקבל כמובן מימד מיוחד במינו כאן בישראל, ארץ הגירה מובהקת, מקום מפגש של למעלה מ-80 תרבויות מוצא. הגדרת המושג "ישראליות" באמנות היא עדיין נושא לדיון שסופו לא נראה באופק. בהתחשב בזרם האמנים מרחבי העולם המגיעים בימים אלה לצרפת, ושמדגם מביניהם אנו מציגים בפני הצופה הישראלי היום, נראה שלא ירחק היום שגם שם תישאל שאלה דומה. ואולם, כפי שכבר נאמר קודם, אף שששת האמנים המציגים מוצאם מארבע כנפות תבל, האיכות האמנותית ועומק הדיון שלהם עם הנושא והחומר, הם שיבטיחו את חוויית הצופה.

מרי שק


 




 

 



 

לראש העמוד דף ראשי - עברית מפת האתר יצירת קשר גלריית תמונות לגירסה האנגלית - To English Version
 
      שלח דואר ל- baboo DESIGN