דף ראשי - עברית מפת האתר יצירת קשר גלריית תמונות לגירסה האנגלית - To English Version
אודות "הגלריה החדשה" תערוכה הרצה כעת בגלריה ארכיון תערוכות אמנים און-ליין סדנאות האמנים דיותות קישורים
שמונה צלמים - התערוכה

 

 

 

 

 

 


עליזה אורבך

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


אריאל אילון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


רועי בושי

 

 

 

 

 

 


שרון גרשוני

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


יוסף כהן

 

 

 

 

 


ברוך שחם

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


אסף רומנו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


אורה לב

עליזה אורבך | אריאל אילון | רועי בושי | שרון גרשוני | יוסף כהן | ברוך שחם | אסף רומנו | אורה לב


עליזה אורבך
Aliza Auerbach

במשך שנים ארוכות עסקה בצילום עיתונות לארץ ולעולם וכן בצילומי סטילס לקולנוע, להפקות ישראליות ובינלאומיות ברחבי העולם. הציגה תערוכות רבות במוזיאונים בארץ ומחוצה לה. זכתה בפרסים בינלאומיים יוקרתיים. פרסמה אלבומי צילום, ביניהם "צפור האבן" (1984) "ראשונים" (1990) "עולים" (1992) ו"אמהות" (1998) שיצא לראשונה בגרמניה ב-1997.

"הלנה"
זוהי עבודה על זיכרון וגעגועים.

במשך שנים ארוכות צילמתי תמונות בנושא אמהות, שהופיעו בספר בשם Mothers on Earth בגרמניה ב-1997 ו"אמהות" בישראל, ב-1998.
לספר זה צילמתי מאות אמהות ברחבי העולם בסיטואציות שונות, וניסיתי להראות בו את מעגל
האמהות מהריון, לידה ועד מות וחוזר חלילה.
ניסיתי ליצור מן הריבוי את האחד, השלם.
כשסיימתי לעבוד על סדרת הצילומים "הלנה", המתעדת את אמי בשנים שטרם פטירתה, הבינותי, לפתע, כי למרות השוני העצום בעבודות, המשכתי לאמיתו של דבר, לעסוק באותו נושא עצמו.
אלא שהפעם אני עושה מן האחד-אחת - ריבוי.
פרקתי אותה לגורמים. יצרתי שברירי זיכרון. התרכזתי בפריימים בודדים בלבד של אמי האחת, הפרטית, כל פריים כזה חילקתי לחלקים נוספים, אותם הגדלתי מאד (1 X 1 מ"ר בממוצע).
בעוד שבעבודה הראשונה, "אמהות", כל פריים ברור מדויק וריאליסטי, הרי שבסדרה "הלנה" הצילומים מופשטים ומגורענים במיוחד. ונוצר כאן הפרדוכס. ככל שאני מנסה להתקרב אל אמי שאיננה כדי להיטיב לראות, גדל הטשטוש ומתעצם הערפול, ואמי נעלמת לבלי הכר. אך לא רק זאת. אלא הצילומים דהיינו היא, עוברים טרנספורמציה, מטמורפוזיס; ומתוך דמותה עולות ויוצאות דמויות וישויות חדשות. כך הופך תהליך הצילום הזה לתהליך המקביל לו בחיים, שבו מתוך ההתפרקות של איכות המוח, או שמא נאמר - ישות המות, נולדים-נוצרים חיים חדשים, אחרים, כביכול נטולי קשר לחיים הקודמים, אך הם השורש, ההתחלה והסיבה.


אריאל אילון
Ariel Eilon

נולד 1968 בישראל.
בוגר בית הספר לצילום מוסררה, ירושלים.
צלם אמנותי ומסחרי עצמאי, מלמד במרכז ללימודי צילום "דאדא" ירושלים.
חי ויוצר בירושלים.

לימודים
1992-1995 - מסלול הלימודים המלא, בית הספר לצילום מוסררה, ירושלים.
1995 - התמחות במסלולי סטודיו ושחור לבן.

הוראה
1993 - עוזר הפקה "ירושלים 3000".
1994 - אסיסטנט לצלמת האמריקאית לינדה קונור (במסגרת תלמיד-אסיסטנט).
1995-1996 - מנחה סטודיו לשנים א' ו-ב' בבית הספר לצילום מוסררה, ירושלים.
1997-1999 - מורה ומנחה במרכז ללימודי צילום "דאדא" בירושלים.

מלגות ופרסים
1992-1995 - מלגות לימודים מטעם הקרן לירושלים.
1993 - מלגת הצטיינות מטעם בית הספר לצילום מוסררה, ירושלים.

תערוכות יחיד
1993 - "קברים ומשפחה" - גלריית בית הספר לצילום מוסררה ירושלים.
1999 - "הימלאיה" - גלריית בית הספר לצילום מוסררה ירושלים.
1999 - "נופים" - גלריה דפנה נאור, ירושלים.

תערוכות קבוצתיות
1993 - תערוכת צילום קבוצתית, תיאטרון ירושלים.
1994 - תערוכת בוגרים, בית הספר לצילום, תיאטרון ירושלים.
1998 - תערוכת מורים "דאדא", המרכז ללימודי צילום "דאדא", ירושלים
1999 - " International Young Art - Sothebyws " תל-אביב ושיקגו.
1999 - "הגלריה החדשה", סדנאות האמנים, ירושלים.
1999 - תערוכת מורים "דאדא", המרכז ללימודי צילום "דאדא", ירושלים.

דגים
שינוי בצמצמים, ההבדל בזמן חשיפה, הבדל בתאורה - על שלושה דגים דוממים.
משחק על הצילום והוויתו, ארבע עבודות מתוך עשרים ושבע.
משחק על הגבול הדק בין הצילום המסחרי והצילום האמנותי.

אריאל, צלם אמנותי וצלם מסחרי מכניס כלים אסתטיים של צילום סטודיו מסחרי על שלושה דגים שעצם היותם פעם חיים ועכשיו דוממים, יוצרים קונטרסט של אובייקט קר, עטוף בשפה ויזואלית חמה ועשירה של תאורות, משחקי צמצם, והבדלי חשיפות.


רועי בושי
Roy Boshi

יליד 1973. בוגר ביה"ס "תלמה-ילין" במגמת אמנות פלסטית. שירת בצה"ל כצל ביחידת דובר-צה"ל. עבד כצלם עיתונות בחברת "זום 77" עבור "ידיעות אחרונות" בין השנים 1995-1999. בוגר המחלקה לצילום באקדמיה "בצלאל" לשנת 1999. עובד ב"דאדא" - מרכז ללימודי צילום.
זוהי תערוכתו הראשונה מאז סיים לימודיו.

התמונות המוצגות הן חלק מפרוייקט הגמר שלי ב"בצלאל". הפרוייקט כלל תמונות של הורי, פורטרטים עצמיים ותמונות "טבע-דומם". העיסוק שלי בהורי ובעיקר באבי נתפס בעיני כניסיון להסתכל עליהם, להתקרב אליהם ולבדוק את היחסים בינינו. באמצעות ההצבה שלי את עצמי ואת הורי בתוך הבית, לצד חפצים ומאכלים אני יותר סביבה אסטטית מסוימת. בסביבה זו אני בונה לעצמי את דימוי הבית ואת דימוי ההורים שלי. במהלך העבודה, תוך כדי הרצון לייצג את אבי ולשמר אותו, החלה להעסיק אותי שאלת הסמכות ובתוכה שאלת הגבריות. אולם, העיסוק מלכתחילה התעורר אצלי באופן אמביוולנטי משום שהעמדתו של אבי כדמות סמכותית הכיל בכר בתוכה את הפקפוק שלי ביכולתו לשמש כמקור סמכות. דמות האב כמקור סמכות הפכה למקום של פגיעות וחולשה.


שרון גרשוני
Sharon Gershoni

ילידת ישראל, חיה בירושלים ובנס ציונה 1995-1999 - מחלקה לצילום B.A. באקדמיה לאמנות "בצלאל".

מילגות:
1997 - מילגת בצלאל
1997 - פרס הצטיינות קרן שטנדיג מתמידי
1999 - מילגת חילופי אמנים אנגליה ישראל " MULTI - EXPOSURE "
1999 - מילגת מונבושו ממשלת יפן לשנתיים תכנית מחקר (טוקיו)
1999 - פרס הצטיינות המח' לצילום "בצלאל" ע"ש רמי הלפרין

1999 - תערוכה קבוצתית בגלריה Alter & Gil בברלי הילס, לוס אנג'לס, ארה"ב
2000 - תערוכה קבוצתית - "המומחה" ת"א

"לפני שני קיצים התחלתי לצלם את הפרדס המשפחתי השרוף, אחד מרבים בפאתי נס-ציונה. הניעה אותי תחושת אובדן נוף ילדותי, הדור של סבתי, החקלאות ועמה הקשר האמיץ עם האדמה - עם נוף הארץ.
יופי המוות של הפרדסים השרופים, השבים לידיים הרכות של הטבע, וחוזרים להיות שטוחי פרא, עורר בי התפעלות עצומה.
על הארץ מצע זרדים מפוחמים ריפדו את הפרדס בטקסטורה עדינה של שלל גוני השחור וצמחי הבר והעשבים מיהרו להתאושש מהשרפה, מיד אחרי הגשם הראשון ולהתפשט רעננים על האדמה החרוכה.

סביב היו צבעים וצורות מלווים ברוח בין ענפי העצים הערומים, והצללים שמותירה אחריה השמש, בזריחתה או בשקיעתה על המקום.
ככל שצילמתי התרחקתי מתחושת האבל והתחלתי להתבונן ב"איך נראים הדברים בעצמם".
יצאתי מהפרדס והתחלתי לשוטט בנופים הטיפוסיים של הארץ. התמקדתי בנוף הפראי - ה"לא נגוע" ולא מעובד. פיסות טבע אלו, כמו הפרדסים, הולכות ומתמעטות, ונמצאות בשלבי העלמות ומוות. כבר עתה הן מתקיימות במעורפל בלבד בזיכרון הקולקטיבי, היות ונזנחו עד כדי כך שאין איש יוצא אליהן לראותן בעיניו. ההתבוננות בנוך דומה לזו שברישום נטורליסטי. שתיהן דורשות סוג של הבנה (ויש עמה ויתור על הכוח שבהכללה): שלעולם אין בטבע קשת שהיא עגולה באופן מושלם. הבנה כזו מחוללת תהליך החזרה הכרחי, שבעקבותיו ניתן לראות ניואנסים של אור וצל, ואת הרטיטות העדינות המרכיבות את המרקם של מה שרושמים. יחד עם זאת, הטבע - באין ספור מרכיביו, מעגן בהופעותיו את היסוד למחויבות מוסרית חוברת כל, שלפיה הכל קשור בכל בקשרי גומלין הכרחיים. אין דבר המתקיים בנפרד מסביבתו, כאי בין איים שאוקיינוס של נתק בלתי עביר מפריד ביניהם. כך גם אין חציצה עקרונית בין אירועים פיזיקליים ואירועים מנטאליים, והשפעות הגומלין בניהם מתרחשות סימולטאנית - ללא מדיום זמני או התרחשות "סיבתית", אלא הכל קשור בכל."


יוסף כהן
Yosaif Cohain

נולד בארצות-הברית בשנת 1945. סיים לימודי ביולוגיה ולימודי יהדות באוניברסיטת ישיבה, ניו יורק, ואחר-כך למד צילום במכון לטכנולוגיה, רוצ'סטר, והשתתף מטעם המכון בקבוצה הראשונה של תכנית MFA . עלה לישראל בשנת 1971, ומאז שנת 1975 הוא מלמד צילום ב"בצלאל" בירושלים. עבודותיו הוצגו במוזיאון ישראל, ירושלים, אשר זיכו את האמן בפרס לצילום על-שם אנריקה קבלין. כ"כ הציג במוזיאון ת"א. יצירותיו נכללות באוספים חשובים של אספנים פרטיים ושל מוסדות. מתגורר באלון שבות, גוש עציון.

העבודות המוצגות בתערוכה מתוך - "שדות פרחי בר" ו "נוף הארץ".


ברוך שחם
Baruch Shaham

נולד: 1968
לימודים על תיכוניים: 1994-1997
בית הספר לצילום מוסררה - לימודי צילום ואמנות

תערוכות קבוצתיות
1995 - תערוכה קבוצתית - היבטים חברתיים-מוסררה - הגלריה העירונית
1996 - תערוכה קבוצתית - גלריית ביה"ס לצילום מוסררה ירושלים
1997 - 'הפנתרים השחורים' - פסטיבל ישראל, תיאטרון ירושלים
1997 - מוזיאון תל-חי - מפגש בוגרי בתי הספר לצילום בישראל
1997 - תערוכה קבוצתית - גלריית ביה"ס לצילום מוסררה, ירושלים
1997 - תערוכה קבוצתית - גלריית בית העם ת"א
1999 - תערוכה קבוצתית - גוונים במחול - סוזן דלל ת"א
1999 - תערוכת יחיד - נדבך 7 - בית האמנים ירושלים
2000 - תערוכה קבוצתית - הצעקה לשקט - הבמה ירושלים
2000 - תערוכה קבוצתית - סוויטה לבית בהשאלה - דפנה נאור ירושלים

פרסים ומלגות:
- מלגה מיוחדת מטעם האגף לתרבות ואמנות בשכונות
- פרס על הצטיינות בלימודים
- מלגת הצטיינות מטעם האגף לתרבות, משרד החינוך והתרבות וביה"ס לצילום ירושלים

"הריון"
עבודה זו בנויה מתשעה דמויים המורכבים מחומרים בהם השתמשתי - ברזל, שקפים וסיבים אופטיים. הדימויים מהווים ניסיון לחיבור הקשרים אישיים פנימיים תוך הצגת מספר חוויות לא קלות מחיי והעלתם לדיון עם הצופה. הקמעות, כמו גם האלמנטים הצבאיים והלאומיים הם חומרים מקומיים שלנו. הם חשובים לי ומעניינים אותי לשם בדיקה מחודשת של הזדהות האישית שלי. הרי רובנו מבצעים את אותם טקסי פולחן.
התמודדות עם כל המרכיבים של עבודה זו היא בבחינת טיפול וריפוי תוך התרחקות והזרה. מאז ומעולם חיפש האדם אמצעים שמעבר לנודע כדי להתגונן בפני צרות (ומחלות), כיצד לקרב אליו את אהוביו ולהתרחק משונאיו וכיצד לשמור על שלום ביתו. אחד האמצעים הקדומים ביותר שעמדו לרשות האדם הוא הקמיע. בעזרתו האמין כי יוכל לעמוד מול כל הקשיים. האמונה בכוחו של הקמיע התבססה על החשיבה המאגית שיוחסה לעצמים שונים במציאות הסובבת אותנו. השפעה מסתורית ובלתי מוגבל. הנוסחאות שנכתבו על גבי הקמעות נלקחו מספרים עתיקים שהחשוב בהם היה ספר "רזיאל המלאך". על פי האמונה העממית, אחרי גירוש אדם וחווה מגן העדן, גילה המלאך רזיאל לאדם הראשון את סודות היקום.
לפי האמונה העממית, חשופה היולדת לסכנות רבות וכדי להגן עליה בפניהן נקטו אמצעים שונים. כדי להרחיק את הלילית, הנוהגת להמית תינוקות בני יומם, נהגו לתלות על קיר בית היולדת פרקים וקמיעות שעליהם נכתב: "אדם וחווה חוץ מלילית" ושמות המלאכים המגינים: "סנוי, סוסוי וסמנגלוף".
"האמנות הישראלית התקשתה להתמודד עם עבודות שעוסקות בחומרים יהודיים. קשה לדבר עליהן כיון שלכל מלה הקשורה אליהן היו וישנן הגדרות שונות ומשונות, נזילות מזלזלות, התעלמות והתלהמות. לאחרונה חודרים יותר ויותר ישראלים חילוניים אל הפרדס כדי לקטוף ממנו פירות שהיו עד כה בבחינת מוקצה" (דת ואמנות, מאור חיים "ערומים בפרדס הישן").
במאמר שכתב ד"ר גדעון עפרת, "היהודים החדשים" שהתפרסם בספרו "עם הגב לים", מביא רשימה ארוכה של אמנים שנדבקו בוירוס היהודי כגון משה גרשוני, פנחס כהן, יהושוע נויישטין, מנשה קדישמן, ז'אק ז'אנו,


אסף רומנו
Assaf Rommano

נולד: 1.4.1964
B.F.A - המחלקה לצילום, "בצלאל" אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים

"עוד יש שירים לשיר"
העבודה מורכבת מ-9 צילומים ממוסגרים המהווים עבודה אחת.

"תהליך מתמשך של פרוק ובידוד, מעקר מהקווי לכתמי,
מאפרורי לשחור לבן, ממזוהה לאנונימי, מיחדיו ללבד, מדימוי חולףשל יציבות וכוח לפגיעות, לשינוי, לחווית החלוף".

תערוכת יחיד:
1993- גלריה אופליה רעננה
1994- גלריית לימבוס ת"א
1995- גלריית הסטודיו רעננה
1996- "דברים שרציתי לומר לסטודנט לצילום", גלריית ביה"ס לצילום ירושלים
"שם מים" - תערוכת צילום שהוצגה על עמודי חשמל ליד ים המלח למשך יום אחד.
1999- "עציצים" עיתון הארץ. מוסף התרבות והספרות. עבודות מוצגות במשך חמישה שבועות.

תערוכות קבוצתיות:
1993 - "גוף שלישי" - גלריית קמרה אובסקורה ובוגשרוב ת"א
"שבעה קירות" - גלריית לימבוס ת"א
1994 - "שישה" - גלריית הסטודיו רעננה
"נוכחות" - גלריית המחלקה לצילום "בצלאל"
"רכישות אחרונות - המחלקה לרישומים והדפסים, מוזיאון ישראל
1996 - "נגיעות באור" - עבודות בצילום, גלריית הסטודיו רעננה
גלריית המכללה לעיצוב, חולון
תערוכת מרצי המחלקה, גלריית המחלקה לצילום "בצלאל"
תערוכת מרצי ביה"ס לצילום, גלריית ביה"ס
1997 - - תערוכת מרצי המחלקה לצילום, גלריית המחלקה לצילום "בצלאל".
תערוכת מרצי ביה"ס לצילום, גלריית ביה"ס
1998 - תערוכת מרצי המחלקה לצילום, גלריית המחלקה לצילום "בצלאל".
1999 - - תערוכת מרצי "דאדא" ירושלים.
- תערוכת מרצי ביה"ס לצילום, גלריית ביה"ס
1999 - - MUSRARA MON AMOUR . תערוכות חוצות, שכונת מוסררה, ירושלים.
תערוכת מרצי המחלקה לצילום, גלריית המחלקה לצילום "בצלאל".
תערוכת מרצי "דאדא", ירושלים.
"במחווה לאלבום המשפחה". גלריית ביה"ס לצילום ירושלים.

מילגת לימודים ל- B.A. מצטיינים - אוניברסיטת חיפה. במקום זאת לימודים ב"בצלאל"
מילגת הקונסול הבריטי ללימודים של שנה באנגליה (לא מומש)

החל מ-1993- מרצה לצילום במחלקה לצילום ב"בצלאל" ובביה"ס לצילום, ירושלים.
1995-1998- אחראי על לימודי האמנות, הוראת ציות ותולדות האמנות לכיתות ז' - י"א, חונכות אישית בתיכון הניסוי, ירושלים.
1994-1996- אוצר הגלרייה של המחלקה לצילום "בצלאל".
1994- מוזיאון ישראל, ירושלים - עוזר אוצר הצילום במוזיאון.
1996, 1998- בוחן קרן שרת למילגות לסטודנטים מצטיינים בתחומי האמנות הפלסטית והצילום.
1997- בוחן בגרות בתחום הצילום, משרד החינוך.


אורה לב
Ora Lav

בוגרת המח' לצילום באקדמיה "בצלאל" 1992
מלגת גרסטנפלד לתעוד קהילות יהודיות בעולם 1990
פרס הלפרין 1991

מלמדת צילום בבית הספר לצילום מוסררה ירושלים החל מ-1992
ובאקדמיה "בצלאל" מ-1994

תערוכות

יחיד:
1993- גלריית 'הסטודיו' בבורכוב, תל-אביב
1996- גלריית המח' לצילום 'בצלאל', ירושלים

קבוצתיות:
1994- גלריית 'קמרה אובסקורה', תל אביב
1995- גלריית ביה"ס לצילום ירושלים
1995- גלריית המח' לצילום 'בצלאל', ירושלים
1996- גלריית המח' לצילום 'בצלאל', ירושלים
1997- גלריית 'קמרה אובסקורה' (צביה נודל), תל אביב
1997- גלריית ביה"ס לצילום ירושלים (תערוכה לרגל 30 לשחרור ירושלים)

עבודות אלו עוסקות בבדיקת דרכי העיצוב של ההגדרה העצמית ותפיסת הסביבה.
דרך מפגש עם ילדים מתבגרים נבחנות הדרכים בהן המבט והתפיסה החושית והבלתי אמצעית, מוחלפים על-ידי ידע נרכש, הגיון ותבניות תרבותיות.

סביבת הילדות מתועדות כאוסף התנסויות והתמודדויות, כפי שנרשמו ועובדו בזיכרון.

 

לראש העמוד דף ראשי - עברית מפת האתר יצירת קשר גלריית תמונות לגירסה האנגלית - To English Version
 
      שלח דואר ל- baboo DESIGN