דף ראשי - עברית מפת האתר יצירת קשר גלריית תמונות לגירסה האנגלית - To English Version
אודות "הגלריה החדשה" תערוכה הרצה כעת בגלריה ארכיון תערוכות אמנים און-ליין סדנאות האמנים דיותות קישורים
בין עיצוב לפיסול - הקדמה והאמנים המציגים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


אמנון עמוס

 

 

 

 

 

 


דפנה עמיבר

 

 

 

 

 


אורנה בחש

 

 

 


מיה מוצבסקי-פרנס

 

 

 

 

 

 

 

 

 


רוית שגיא

 

 

 

 


ליבית ורון

בתערוכה זו החלטתי להציג עבודות של אמנים צעירים, בוגרי המחלקה לעיצוב קרמי שבאקדמיה בצלאל. הם, כרבים אחרים, כשרוניים ונמרצים, יקבעו את עתידה ורמתה של הקרמיקה הישראלית במאה ה-21.

הבחירה בשישה אמנים אלה אינה מקרית, למרות השוני הבולט בין עבודותיהם ותפיסותיהם הרעיונות. הנושא המשותף שהנחה אותי בבחירתם, הוא האינטגרציה המורגשת בעבודתם, בין הקונספט, תהליך העבודה והחומר, שבעזרתם כל אחד מהאמנים בונה שפת ביטוי אישית המהווה ציון דרך בהתפתחות העתידית.

נקודה מאחדת אחרת הבולטת בבחירתי היא הדיאלוג הפורה שהם מנהלים עם ערכים מתוך הפיסול, העיצוב והאומנות (Craft) בו זמנית. דיאלוג זה מתקיים בעולם הקרמיקה מתחילת המאה ה-20. כבר ב- Bauhaus יצרה האינטגרציה בין אידית "האומנות הגבוהה" (Art) והאומנות (Craft) מהפך חברתי, שהוביל ליצירת אובייקטים פונקציונאליים שתפקידם היה ליצור פופולריזציה של רעיונות אוונגרדיים בחיי היומיום.

בשנות ה-40 בארה"ב חולל האמן Peter Voulcos בהשפעת הזרם המופשט-אקספרסיוניסטי מהפכה בהבנת התכנים הקרמיים. הוא הציג גושי חומר אקספרסיביים, בנויים באבניים, המשדרים דימוי של כד, תוך ויתור על מסריו האסתטיים והפונקציונאליים המסורתיים. התוצאה היא עדות לטרנספורמציה רעיונית ופיזית של האובייקט הקרמי.

נקודת מפנה זו גורמת להיווצרות תנאים נוחים לחופש יצירה וכתוצאה מכך לטשטוש גבולות בין הפיסול, העיצוב והאומנות. יחד עם זאת ואולי בזכות שינויים אלה, הקונספט החומרי וההתייחסות לכלי הפונקציונאלי ההיסטורי מהווים אבני יסוד לשמירת הזהות הקרמית. החומר כסמל, ההקשרים ההיסטוריים תרבותיים ודימוי הכד משמשים לאמנים השראה לאמירות אישיות בתחום האובייקט והפיסול בחומר.

לאמנון עמוס המסורת של הקדרות מהווה השראה לעבודה, אך גם מושכת אותו לביקורת נוקבת נגדה. העמוד האקלקטי המקושט משמש כבסיס להעלאה רעיונית ופיזית של הביצה המוזהבת והמפוארת. הביצה, סמל לריקנות, מוסיפה ערכים אסתטיים מתרבויות המזרח ומסתירה בתוכה את סודה של העבודה. מתוך אובססיביות של עשייה וירטואוזית, תוך שימוש בחמר וגלזורות, בונה אמנון שפה אישית, מקורית, עשירה בציטוטים וקודים הנוגעים לבדיקת גבולות הקיטש באומנות.

מטפורה בעבודתה של מיה מוצ'בסקי-פרנס פועלת כסרט אנימציה, שבאמצעות דימויי ספל ותחתית מתאר את תהליך ההשתנות של גוש חומר רטוב לצורה מכוונת. גם עבודה זו, כמו עבודתו של אמנון עמוס,מתייחסת למסורת הקרמית, בעיקר לכלי הפורצלן היוקרתיים שבמאה ה-19 סמלו את הישגיהם הטכנולוגיים והעיצוביים של תעשיות הפורצלן האירופאית. יחד עם ציטוטים סגנוניים היסטוריים מצליחה מיה ליצור עבודה בעלת הרמוניה צורנית חדשה, המדברת בהומור עדין על הסיזיפיות שבתהליך העשייה הקרמית. הצופה הסקרן מגלה בעבודה אין ספור פרטים חדשים, והצד הויזואלי שלה הוא החוויה האמיתית.

העבודה של דפנה עמיבר, כמו חידה מתוחכמת, מציעה הרבה כיווני פענוח. ממבט ראשון נוצר קשר בין העבודה והצופה, שמרגיש מחויב למצוא את הפתרון האישי שלו. דפנה בונה שתי מערכות משולבות: מערכת תומכת ומערכת נתמכת. התלות שנוצרת בין המערכות הללו לקוחה הן מהמורפולוגיה שבטבע והן מעולם הכלים השימושיים. הדיבור על פונקציה הוא בעצם דואלי,כל כלי בודד הוא שימושי אך המערכת השלמה מבטלת את האופציה הזאת. העבודה היא דוגמא לטענה שהבנות ופתרונות מתחום העיצוב מקדמות עבודות פיסוליות. בחירת החומר הקרמי, ניצול האבניים ככלי ושפה וההתרחקות מתפיסה צורנית קלאסית הופכים את עבודתה למפתיעה ומיוחדת.

אורנה בחש מציגה סביבה פיסולית המורכת מאובייקטים הנבנים לתוך חלל נתון וקיימים רק לצורך תצוגה ספציפית. החומר הקרמי משחק כאן משחק כפו, לעיתים מעביר תכונה של אדמה שרופה ולעיתים מזכיר אריג רך או לבד. במבט ממוקד יותר, עבודותיה של אורנה משדרות קשר חזק לטבע ותחושה של סדר מופלא הלקוח אולי מהסוד הגלום בגן היפני.

ליבית ורון בעבודתה מייצגת באופן מובהק את הפן הפיסולי ואת מרחב היצירה הגלום בקדרות. עבודתה אישית, אותנטית וכנה המלווה בתהליכי פיתוח מורכבים, אשר בסופו של דבר הובילו לתוצאה מפתיעה, המצליחה לחבר בכשרון בין טכנולוגיה, שפה ותוכן. קדרות כשפת ביטוי מיוצגת בתערוכה ע"י רוית שגיא. השליטה המלאה בעבודה על אבניים משחררת אותה ממוגבלויות טכניות, ומאפשרת ניצול מקסימאלי של תנועה סיבובית, אנרגיה וכוח הטמונים באמנות הקדרות,

רוית שגיא משתמשת בדימוי של בקבוק מסורתי המוכר מחיי היומיום כנקודת מוצא או תירוץ לעבודה אישית, אינטואיטיבית, הבודקת בסקרנות רבה את צמיחת הצורה, עצמתו של נפח, קליפה וטקסטורה. בעבודתה משולבים ערכים רבים מתוך האומנות, העיצוב והאמנות בו זמנית.

הסופר פרץ קפקא, כתב באחד ממכתביו שהאמנות (ה- Craft ) תרמה לאמנות (ה- Fine Art ) הרבה יותר משהאומנות תרמה לאומנות.

- פרופ' לידיה זבצקי -



אמנון עמוס

נולד בישראל, 1976.
בוגר המחלקה לעיצוב קרמי באקדמיה בצלאל, ירושלים, 2000.

ריקנות
עבודת גמר
חומר קרמי וכלי כסף
עבודת אבניים, זיגוג לטמפרטורה גבוהה, לסטר ודקאל.

 

מקדש לכלי הקרמי ועבודת הגלגל, לא בהכרח משרת פונקציה, אלא מצדיק את קיומו מעצם היותו קונסטרוקציה לוכדת חלל ונסמך על המסורות הקרמיות של מגוון התרבויות האנושיות, ההיגיון והצורניות שקיימים באופן חופשי בטבע.

מטרת האובייקט היא אחת - לענג את עייני הצופה בעושרו, אך עם זאת, לשדר ריחוק. העבודה פועלת על הקו הדק שבין אובייקט מרכזי שמצדיק את קיומו, לבין אמירה ביקורתית על הסגידה של האדם לחפצים, שבעבר היו בעלי משמעות שימושית וכעת הם מוערכים ללא תנאי, אלא מעצם היותם קיימים.




דפנה עמיבר

נולדה בניו זילנד, 1971.
בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי באקדמיה בצלאל, ירושלים, 2000.

פרסים:
פרס הצטיינות בלימודים, שנה ד', בצלאל.

מכיל מוכל
עבודת גמר
חומר קרמי מזוגג חלקית עבודת אבניים.

 

אם יכולתי לארגן את העולם מחדש תוך התעלמות מהסדר המוכר לא לשם קניית בעלות אלא כדרך להגדרה עצמית, להבנה של המציאות והזדהות עם הקיים.
עלי לפרוט את השלם ליחידות בניין החוזרות על עצמן.
להוסיף לכך בעיה - כיצד ניתן לתת אשליה של תנועה ללא אמצעים אקספרסיביים. התשובה תבוא במגע שבין היחידות. בחיבור יתבטא המתח ותהיה לו גמישות מדומה שפישרה המשתנה נסתר מן העין אך מופעו אמין. אשתמש במיכלים כפרטים היוצרים רקמה חדשה שאינה מאפשרת עוד את קיומה כיחידות שימושיות, אלא כופה עליהם סדר מוגדר הנובע מעיצוב המצע הקולט אותם.



אורנה בחש

נולדה בישראל 1964.
בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי בצלאל, ירושלים, 2000.

פרסים:
פרס איזיקסון לשנת הלימודים האקדמאית תשנ"ח.

אקטיבי או פסיבי
עבודת גמר
חומר קרמי צבעוני, ללא זיגוג, מעובד באקסטרודר.

העבודה מורכבת מאלמנטים שנוצרו מתוך התייחסות לתמונות נוף ותרגומן לכתמי צבע תלת מימדיים. אופני הצבת האלמנטים התהוו במהלך ייצורם, תוך משחקי הבנייה בהם והובילו לתצוגה המתייחסת לסביבה. הזהה והשונה, המכוון והאקראי, הם שליוו את תהליך היצירה ומכאן שמה.



מיה מוצבסקי-פרנס

נולדה בישראל 1972.
בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי בצלאל, ירושלים, 1996.

פרסים:
פרס תחרות רוזנטל עבור יצירה בתחום המסורת היהודית.
פרס הצטיינות בלימודים, שנה ד' בצלאל.
פרס ע"ש בלומנטל לפרויקט גמר, בצלאל.

תערוכות קבוצתיות:
1996 - תערוכת יודאיקה באולם התצוגה של חברת רוזנטל ניו-יורק.
1998 - "חומר אחר" קרמיקה עכשווית ישראל 1998, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.
1998-2001 "רצף ותמורה: 92 שנות יודאיקה בבצלאל",תערוכה נודדת ברחבי העולם.
1998 - "הגן כמשל" תערוכת מיצבים ופיסול, הגן הבוטני האוניברסיטאי - ירושלים.
2000 - הביאנלה הישראלית לקרמיקה תערוכת האמנים הצעירים, מוזיאון ארץ-ישראל, תל אביב.

שושנים
אבנית מזוגגת, טכניקות שונות של בניה ידנית,
אבולוציה דמיונית של כלי פורצלני מסורתי,
עבודת אינסטלציה העוסקת במפגש שבין האובייקט השימושי-דקורטיבי לאובייקט הפיסול המופשט.



רוית שגיא

נולדה בישראל, 1971.
בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי בצלאל, ירושלים, 2000.

ללא כותרת
עבודת גמר
חומר קרמי בעבודת אבניים, זיגוג חול לטמפ' גבוהה.

בעבורי מייצגת העבודה קונפליקט - מאבק בין חוץ ופנים - כמצב קיומי.
המתח המתמיד בין מה שמחולל בנפשו של אדם - ובין מה שמקבל ביטוי חיצוני (או שפורץ החוצה ללא שליטה). הגבול הדק שבין צמיחה מעלה - לבין נפילה מטה, לתהומות.
הלחצים החיצוניים המופעלים על האדם, על החומר, על האובייקטים - אל מול הכוחות הפועלים מבפנים: האוויר, הנשימה, הרצון לצמוח, הכוח והאלימות, הסודות שלא ניתן לראותם אלא רק לחוש בהשפעתם. עד כמה יכול גוף לעמוד בלחצים מבפנים ומבחוץ, מתי החומר צומח, מתי הוא קורס ומתי הקונסטרוקציה מתמוטטת.
האימות בין האובייקטים והעימות הנוצר ממפגש זה, עמידתם כבודדים וכקבוצה אל מול חלל נתון, המפגש שלהם אחד עם השני או עם רצפה, תקרה וקירות - כל אלו עניינו אותי.
בדיקה וניסיון להבין את הדינאמיקה של גורמים אלו היא מהות העבודה בעיני. וגם... אולי, חלק ממהות החיים.



ליבית ורון

נולדה בישראל, 1974.
בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי בצלאל, ירושלים, 2000.

פרסים:
פרס ע"ש בלומנטל לפרויקט גמר, בצלאל.

"אני לא אגיע רחוק, לקחו לי את הרחוק"
עבודת גמר
חומר קרמי מזוגג חלקית, עבודת אבניים ובניה ידנית.

בעבודתי אני מנסה ליצור במערך פיסולי מצב המקביל לחיים במוסד לחולי נפש.
אני יוצרת חלל ציבורי ע"י צורות מופשטות, הבנויות על האבניים, כאשר כל מזכירה חפץ.

 

לראש העמוד דף ראשי - עברית מפת האתר יצירת קשר גלריית תמונות לגירסה האנגלית - To English Version
 
      שלח דואר ל- baboo DESIGN