דף ראשי - עברית מפת האתר יצירת קשר גלריית תמונות לגירסה האנגלית - To English Version
אודות "הגלריה החדשה" תערוכה הרצה כעת בגלריה ארכיון תערוכות אמנים און-ליין סדנאות האמנים דיותות קישורים
ארטרנד - 13.2.09

 

 

האמנות על קו ירושלים תל-אביב

התערוכה "ירושלים שברי פנים" הסתיימה והותירה אחריה שובל של תהיות והרהורים. קומץ קטן מהם אני מייבא לכאן וגם זה רק על קצה המזלג.

לכל הדעות "ירושלים שברי פנים" יכולה הייתה להיות מסוג התערוכות, שבכל מצב נורמאלי מכה הדים רבים, גורמת לרעש ולוויכוחים רמים ונוקבים. 

זו תערוכה שיכולה הייתה לבשר בשורה חדשה שיש בה חזון,  או אולי, מבלי שהתכוונה לכך (אלא דווקא להפך) היא הפכה למעין תפילת אשכבה סמלית הנאמרת לנוכח שברי פניה של התרבות והאמנות הירושלמית, כשהחשש האמיתי הוא שהאמנות ה"ירושלמית" הולכת ונאלמת, ועלולה להעלם לה לגמרי דרך כביש מספר 1 המגיע בסופו לתל-אביב יפו. 
הרי ברור לכל שלאמנות הרי אין גבולות גיאוגרפיים, שהיא עצמאית וחופשית להחליט היכן היא רוצה להיות. אך דומה שלא כך מתנהלים פני הדברים בישראל. 


ירושלים שברי פנים

שמונים אמנים "ירושלמים" שהציגו קרוב למאה עבודות בתערוכה אחת זה דבר שהוא לא מה בכך.
האם היו אלה פני ירושלים האמיתיות, או אכן רק שברי פניה כפי שהעיד עליה שמה של התערוכה?
שברים מכל הסוגים והמינים כשהשבר הגדול, אשר מסמל בפועל את מצבה הפוליטי הרגיש של ירושלים,  הוא העובדה הבולטת לעין שב"שברי פנים" הציגו אך ורק אמני הצד המערבי של ירושלים - אמני מזרח ירושלים סרבו להציג.
והשבר הגדול האחר נחצה יחד עם כביש מספר 1 : המסמל את המרחק מירושלים לתל-אביב, וכמו במקרה של אמני מזרח ירושלים ומערבה - כרחוק מזרח ממערב.

אל התערוכה ירושלים "שברי פנים" לא התייחסו הביקורת העיתונות והמדיה בכובד ראש ובמידה הראויים לה, האם מכיוון שרוב מבקרי האמנות נמצא בשפלה והם עסוקים בשלהם, דהיינו במה שקורה בשדה האמנות של המטרופולין?
האם גם הם, אם במשים ואם מבלי משים, לוקחים חלק במותה המדומה של האמנות בירושלים?

נראה שמבלי שהיא מתכוונת לכך האמנות בירושלים מתחילה להיות כמו מחתרתית, כמו נעשית במסתורין, אינדיבידואליסטית, המשתייכת רק למי שנתקע בעיר - אמן שרוצה בכל מאודו להיתקע בה, או אין לו ברירה אלא רק להיתקע בה.
ועובדתית, השאלות שהאמן הירושלמי נשאל תכופות תוך כדי הרמת גבה: מה יש לך לעשות בירושלים? למה עוד לא ירדת לתל-אביב?

ולבסוף, האם תהיות ולבטים אלה נובעות מתחושת ריקנות אישית? מבוכה רגעית? רגשי נחיתות כלשהם? או זו אכן המציאות לשמה?

 

לראש העמוד דף ראשי - עברית מפת האתר יצירת קשר גלריית תמונות לגירסה האנגלית - To English Version
 
      שלח דואר ל- baboo DESIGN