דף ראשי - עברית מפת האתר יצירת קשר גלריית תמונות לגירסה האנגלית - To English Version
אודות "הגלריה החדשה" תערוכה הרצה כעת בגלריה ארכיון תערוכות אמנים און-ליין סדנאות האמנים דיותות קישורים
ארטרנד - 9.12.08

 

 

המקום בו שותק הנהר
גלי גרינשפן, עבודות, בית האומנות במבשרת ציון

פעם אחת כבר רציתי לכתוב על חלל התצוגה היפה במבשרת, אז, נמנעתי משום שהוצגה שם עבודה שלי. כעת אני חופשי לומר כי חלל האמנות במבשרת מעמיד דגם אחר של גלריה: גלריה שהיא חלל תצוגה לאמנים, שאינה קשורה בשום ממסד אמנותי\כלכלי\אספני\מוזאלי\וועדות פרסים\תקציבי מפעל הפיס וכדומה, ומאפשר השמעה של קולות צעירים וותיקים תוך עשייה חברתית.

גלי גרינשפן, 29, בוגרת המחלקה לעיצוב כרמי בבצלאל מציגה כמה סדרות ונותנת לצופה לתפור את  העלילה. היא מעמידה תבליט בטון של בית הקברות גבעת שאול ותבליט אחר של עין כרם. היא מעמידה שורה של מודלים של מבנים מכוערים או הזויים במרחב הירושלמי (בית זוועהיל, למי שמכיר, כדוגמה) ומולם סדרה קטנה של פרחים (אברי מין נקביים של הצמח) שמהם צומחים גורדי שחקים זקופים.
עוד בתערוכה יציקות "טרומפליי" של צמח קוצני (מהסוג הגדל על דפנות ההר העולה למבשרת) וסדרה אחרונה, כמו לקינוח, של תחריטים, יפים, כמעט קלאסיים, של נוף מקומי, ממבשרת והסביבה.

כדי לנסח את הרוח הטובה הנושבת מעבודותיה של גרינשפן, אני מבקש לרשום את מה שאין בהן: אין בהן פופ ארט אמריקאני, אין בהם אופנתיות עכשוויות, צעירות, מגניבות, "בד פיינטינג", נון שלאנטיות, שנינות, קריצות, תעלולים, אפקטים, זיקוקין די נור, הוליווד, הפקה, מניפסטים, בצלאליות ואת שאר הרשימה שיכול הקורא המשכיל להמשיך בעצמו.

ועל דרך ההיפוך, יש בהן, מחקר איטי, מהורהר, מרשה לעצמו להיות קטן, מגומגם, אמיתי, של דברים קרובים, מתוך תודעה אמנותית והפנמה של קודים של שיח אבל בלי התמכרות וכניעה להם, מחקר של נוף, של צמיחה, של מוות, ושל צמיחה של נוף ושל צמיחה של מוות, והבנה ששום דבר שעומד אינו עומד לנצח, ושום דבר שאנחנו מחזיקים איננו שלנו.

לתערוכה יש גוון רך של דיון מגדרי, בנים בונים מגדלים, בנות חופרות בורות. איך בונים החיים ומה בונים למתים, מה בונים גברים מה מפסלות נשים.
לפני כמה שבועות שמעתי את אריאלה אזולאי בקורס באוניברסיטה מדברת על האובייקטים שהמציאו גברים ונושאים את שמם, שמשום מה, מרגע שהיו לאובייקטים נעשו נקבה. (גליוטין\גליוטינה).
זוהי אפשרות קריאה אחת במה שגרינשפן מעלה מולנו, היא הופכת את המפלצות המכוערות, גבריות אלימות של העולם האמיתי לאובייקטים (אוביקטיות...) קטנות, עדינות ופיוטיות, אבל ארסיות.

העבודה הגדולה, המרכזית לטעמי בתערוכה היא יציקת הבטון של גבעת שאול התערוכה אצורה כך שנעצר שם, במוות. (אוצרת בכשרון גדול- טליה טוקטלי).היציקה (בעצמה גוססת, נסדקת, מתפוררת: הדיון במוות הלכה למעשה) עוצרת את הזרימה הרכה של התערוכה. והמקום שבו אנו עוצרים, אנו שותקים. אנחנו מפסיקים את הלהג הפטפטני הריק של חיינו ולחצי שניה, חווים ריגשה אמנותית דקה כליטוף נוצה בגב האוזן.

(*)-"כאן נשתתק הנהר. הממם הסיפור רב הפלא:"
אובידיוס\מטאמורפוזות, ספר שמיני.

יונתן הירשפלד

 

לראש העמוד דף ראשי - עברית מפת האתר יצירת קשר גלריית תמונות לגירסה האנגלית - To English Version
 
      שלח דואר ל- baboo DESIGN